top of page

עצמאי בשטח - פרק א': מושגים בסיסיים

בשנים בהן אני עוסק ביחסי ציבור נפגשתי עם מאות אמנים, ולרוב אני נתקל במטר של שאלות, שהמכנה המשותף שלהן היה ברור - חוסר ידע בסיסי. אמנים רבים אינם יודעים כיצד עובדות חברות התקליטים, מה ההבדל בין יח"צ לבוקינג, סדרי גודל של עלויות וכד'.



 

כמוזיקאי עצמאי אתה מרגיש שאתה האדם הבודד ביותר בעולם. יש לך שירים טובים, אולי אפילו הקלטת סינגל או אלבום ולפתע אתה נשלח אל קו האש - לך תנסה לקדם את עצמך.


תעשיית המוזיקה מורכבת מעשרות גורמים; חברות תקליטים, משרדי יח"צ, מנהלים אישיים ועוד עשרות בעלי תפקידים. התעשייה השתנתה לבלי היכר בשנים האחרונות ושחקנים חדשים נכנסו לשוק: החברות הסלולריות, מיזמי אינטרנט, רשתות חברתיות ועוד.



בסדרת המאמרים הבאה ננסה לעשות קצת סדר בבלאגן ולסקור את הדברים הבסיסיים שצריכים להנחות אמן בתחילת דרכו - החל מבניית המופע, דרך השיווק ועד להפצת האלבום. אולם לפני שניכנס "בעובי הקורה", חשוב שנעשה סדר בחלק מהמושגים העיקריים:



 

מנהל אישי – אחת ההגדרות החמקמקות ביותר בתחום. גם כאשר מנהל העל מאיר קוטלר בכבודו ובעצמו (ארקדי דוכין, יהודה פוליקר, אביב גפן ועוד עשרות אמנים מצליחים) ניסה להגדיר את תפקידו המדויק של מנהל אישי הוא התקשה להסביר אותו במילים פשוטות. אין שום הכשרה רשמית למנהלים אישיים, לרוב אלו אנשים המתמצאים בנבכי התעשייה, בעלי קשרים, אשר מאמינים באמן (ולאמן יש אמון מלא בהם) ומקדמים אותו ע"י ניצול הקשרים שלהם ותיאום כל החלקים בפאזל – סיבובי ההופעות, יחסי הציבור, חוזים וכו'.

כאמן מתחיל, מנהל אישי יכול להיות אפילו חבר טוב עם מעט קשרים בתחום שינהל עבורכם משאים ומתנים ו"ישמור" עליכם. שימו לב! העובדה שיש לכם מנהל אישי לא אומרת שתעבדו פחות קשה, ההיפך הוא הנכון. מנהל אישי הוא כלי וצריך לדעת להשתמש בו ו"להפעיל" אותו. לרוב רווחיו של המנהל האישי יגיעו בצורה של אחוזים מההכנסות שלכם, כאן אין סטנדרט והאחוז תלוי בסיכום שתשיגו איתו.



בוקינג – או בתרגום חופשי "מכירת/סגירת הופעות". מדובר בעניין הטכני של ייזום הופעות (ז"א פנייה למועדונים, ועדי עובדים וכו') ע"מ למכור מראש או לסגור הופעה של האמן, או במקרה הטוב יותר קבלת פניות ובקשות של אותם גורמים להופעות של האמן, תיאום התאריכים והסיכומים הכספיים.

מי צריך את זה? כאמן מתחיל, במידה ואתם לא מוכרים ברמה הארצית, אין טעם להעסיק אדם או משרד שיעשה את הבוקינג. בתור התחלה משתלם יותר לעשות זאת בעצמכם או להפעיל חבר טוב שמאמין בכם. אף משרד בוקינג רציני לא ייקח תחתיו אמן ששמו אינו מוכר למקומות בהם הוא אמור להופיע. קחו בחשבון גם את העלויות, ברגע שמישהו עושה לכם את הבוקינג הוא זכאי לחלק מההכנסות בהופעה, שבשלב הראשון בקריירה גם ככה אינן גבוהות (לרוב עלות הבוקינג נעה בין 10-30% מהמחיר בו נמכרה ההופעה או מהכנסות מכירת הכרטיסים תלוי בהסכם שהושג).

רק ברגע שייווצר ביקוש להופעות שלכם ותקבלו פניות ממקומות שונים כדאי שתתחילו לחפש משרד בוקינג. כיום ישנם משרדי בוקינג קטנים יותר או פרילאנסרים בתחום אשר לוקחים סכום חודשי או שילוב של סכום בסיס ואחוזים, והם עשויים להתאים לאמנים בתחום הביניים - כאלה שכבר מופיעים זמן מה, אך עדיין לא "כלכליים" עבור משרדי הבוקינג הגדולים, אשר מעוניינים להרחיב את טווח המקומות בהם הם מופיעים ואינם מעוניינים לעשות זאת בעצמם.



 

יחסי ציבור – משרדי יחסי ציבור מטפלים במיצוב התדמיתי של האמן ובקידומו בכלי התקשורת השונים. משרד יחסי הציבור שלכם הוא שמייצג אתכם מול העיתונות, הרדיו והטלוויזיה. הם אלו שיסגרו לכם ראיונות בעיתונות, ילוו אתכם, ייעצו לכם מה לומר ואיך וידאגו שהפרסום יהיה חיובי. בכל הקשור למוסיקה עצמה משרד יחסי הציבור יקדם את ההופעות שלכם, יפיץ את הסינגלים והאלבומים לכלי התקשורת וידאג שהשירים יושמעו, שביקורות ייכתבו וכו'. הם אלו שיחליטו מתי שיר יוצא, אצל מי הכי כדאי להתראיין ומה התדמית אותה תקרינו כלפי חוץ.

העלויות של משרדי יחסי הציבור משתנות, אולם בממוצע עבור קידום של סינגל (או לחילופין חודש עבודה) תשלמו בסביבות ה-3,000 ₪ ובעבור קידום של אלבום (קמפיין ממוצע של 6-7 חודשים) הסכום יכול לנוע בין 12-16 אלף ₪. ישנם מחירים זולים יותר וישנם יקרים הרבה יותר – הכל תלוי בזהות המשרד, זהות האמן ונפח העבודה הצפוי בפרויקט.



חשוב שלמשרד יחסי הציבור שלכם יהיה רקע בתחום המוזיקה, לעתים כדאי לסגור עם משרד קטן יותר שמתמחה בתחום במקום עם משרד גדול שעיקר התמחותו בנדל"ן ועורכי דין. בניגוד למה שכתבתי על עניין הבוקינג, כאן לא כדאי להפקיד את המלאכה בידי חבר, אפילו כזה עם קשרים פה ושם. הנזק שיכול להיגרם במקרה של עבודה לא נכונה עשוי להיות גדול – במקרה הטוב תיתקלו בהתעלמות מצד המדיה, במקרה הרע הפרסום יהיה שלילי או מתוזמן בצורה גרועה שלא תקדם אתכם.



 

הפצה – בשונה מהפצה לכלי התקשורת לה דואג משרד יחסי הציבור, הפצת האלבומים לחנויות היא עניין אחר. גם אם לא הוחתמתם בחברת תקליטים שמממנת את ההקלטות שלכם, תוכלו לעניין אותם באלבום הגמור ולסגור חוזה הפצה. לרוב המשמעות היא שחברת התקליטים/הלייבל ייקחו על עצמם את עלויות הדפסת האלבומים והשינוע שלהם לחנויות התקליטים תמורת נתח מרווחי המכירה של האלבום.

שימו לב! לרוב, אתם תתחילו לראות כסף מהמכירות רק לאחר שחברת ההפצה כיסתה את הוצאותיה, לכן קיים מצב היפותטי בו המכירות לא כיסו את ההוצאות ואתם לא תרוויחו. ניתן לסגור חוזה הפצה עם יותר מחברה אחת וגובה התמלוגים שתשלמו להן משתנה (נע סביב 25% מהמכירות לאחר כיסוי ההוצאות). האם ומתי כדאי לפנות לחברת הפצה? נדבר על כך בהרחבה באחד מהמאמרים הקרובים.



פטיפון/לינקטון ודומיהם – בשנים האחרונות החלו בתחנות הרדיו לשדר היישר מתוך מחשבים. במקביל, כמות הסינגלים היוצאים מדי שבוע לתחנות נסק (נכון לשנת 2012 מדובר על בין 40-50 סינגלים ישראליים חדשים בכל שבוע!) וערימות הדיסקים הפכו לעסק בעייתי. "פטיפון" ו"לינקטון" הם שירותי הפצה דיגיטלית לכלי התקשורת – שדרים, עורכים, כתבים ודי ג'ייז מקבלים דרכם את השירים ישירות לתיבת המייל, והם למעשה החליפו את שיטת ההפצה הישנה.

חשוב לציין – לא מדובר בתחליף ליחסי ציבור, אלא בכלי עבודה המשמש את איש יחסי הציבור שלכם. הפצת סינגל או אלבום דרך לינקטון/פטיפון ללא ליווי של יחסי ציבור שידאג לנסח קומוניקט, להשגיח על העיצוב, ללוות תקשורתית את ההפצה ולבצע פולואפ ומעקב, משמעותה "בזבוז" של הסינגל ו/או האלבום שלכם.



החתמה/חוזה בחברת תקליטים – חלומו של כל אמן, לכאורה. שלחתם סקיצות לחברת התקליטים, אלה התלהבו מהחומרים והחתימו אתכם על חוזה הכולל מימון להקלטות, יחסי ציבור והפצה. המחיר: מכיוון שהמימון מגיע מחברת התקליטים, מעבר לאחוזים מתוך מכירת האלבום יש להם חלק בזכויות על היצירה עצמה – ז"א תמלוגים על השמעות ברדיו וכד'. גם על דרך הפנייה המומלצת לחברות התקליטים נדבר באחד המאמרים הקרובים.

במאמרים הקרובים נרחיב על תפקידם של הגורמים בתעשייה, למי כדאי לפנות ומתי, כיצד "בונים" מופע, כיצד מושכים קהל, מי שומר על זכויות היוצרים שלכם ועוד.



פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | פרק ד' | פרק ה'

לדף הבית

 

חזור למעלה

publications
ar
bottom of page